הרחבה ופיתוח של המשחק הדמיוני

ילדים עם התפתחות תקינה מתחילים לשחק משחק דמיוני ראשוני מאד סביב גיל שנה, משחק זה מתפתח עם הגיל והופך מורכב, ממושך וחברתי. כיצד ניתן לפתח את המשחק הדמיוני הראשוני למשחק דמיוני מפותח?

לימוד המשחק הדמיוני הראשוני נעשה במספר שלבים:
1. לימוד מיומנות חיקוי תנועות גוף שעושה האחר.
2. לימוד מיומנות חיקוי עם חפצים שמתפעל האחר.
3. לימוד חיקוי רצף פעולות עם חפצים שעושה האחר.
4. לימוד חיקוי רצף פעולות עם חפצים סביב תוכן דומה.

לאחר לימוד דרך חיקוי מיידי של האחר בתסריטים מגוונים, נעשה שימוש ביכולת החיקוי, והחיקוי הופך ל-אמצעי במקום להיות מטרה. הילד לומד לעבור מ-חיקוי מיידי ל-חיקוי מעוכב. דהיינו, הוא משתמש ברפרטואר שלמד דרך חיקוי בתוך משחק דמיוני זורם ומתנהל.
בשלב זה, הילד מחוזק ע”י הסביבה על כל פעולת משחק שעושה עם דמות המשחק. אם מתקשה- ניתן לו סיוע לביצוע הפעולות ואז חיזוק על התנהגויותיו עד לביצוע עצמאי.

בהמשך, עם התפתחות השפה של הילד מצטרף למשחק מלל מתאים – משפטים ושאלות הנאמרים ע”י דמות המשחק או בין שתי דמויות משחק ויותר, כחלק מהאינטראקציה ביניהן. כאשר השפה הופכת למטרה, החיזוקים ניתנים לילד על כל משפט שנאמר וכל שאלה שנשאלת. שוב, סיוע ניתן לאמירת המלל המתאים, והוא מודהה בהדרגה עד התנהגויות מלל עצמאיות.

כשהמשחק מפותח וזורם ניתן להוסיף שותף למשחק ולהפוך אותו למשחק דמיוני-חברתי, משחק בו יש שתי דמויות, דמות לכל אחד מהמשתתפים, ואינטראקציה המתנהלת ביניהם.
בשלב זה, מטרותיו המרכזיות של המשחק הדמיוני הן:
1. יוזמה של רעיונות במשחק – רעיונות המופנים כלפי שותף המשחק, וכוללים שימוש מגוון בדמות המשחק, פעולות משחק מגוונות, ומלל מתאים- אמירות ושאלות המתאימות למשחק ומופנה לדמות האחרת.
2. קבלת רעיונות האחר במשחק – שימוש בדמות המשחק כפי שהציעה הדמות האחרת, והבעת מלל הנענה, מגיב ומתייחס למלל הדמות האחרת במשחק. מטרה זו ממוקדת בהדדיות במשחק, הן בפעולות המשתתפים והן במלל שלהם תוך כדי המשחק.