לימוד כללים חברתיים

כללים חברתיים הינם התנהגויות חברתיות נורמטיביות המצופות מילדים בהתאם לגילם.
אחת מהמטרות החשובות בטיפול ההתנהגותי היא חשיפה של הילדים לחברת בני גילם בהתפתחות התקינה, ושילובם בחברה זו באופן הטוב ביותר. לשם הצלחת ההשתלבות, על הילדים ללמוד ולאמץ את כללי ההתנהגות המקובלים במסגרת בה הם משתלבים, מסגרת המשפחה, הקהילה, הגן, בית הספר, החוג וכדומה. לרוב, לאחר לימוד הכללים החברתיים ככללים, ה'תאוריה' עוזרת לילד לפעול בצורה מתאימה יותר ב'מעשי', בסביבה הטבעית.

להלן מספר דוגמאות לכללים חברתיים:
• כשפונים אליך צריך לענות.
• אומרים כל משפט פעם אחת.
• מדברים במילים, לא משמיעים קולות.
• צריך לעשות מה שהגננת/המורה אומרת.
• בכניסה לכיתה/לגן אומרים “שלום”.
• משחקים עם ילדים ולא לבד.
• אם רוצים לשחק במשחק שנמצא אצל ילד אחר – מבקשים רשות, לא חוטפים.
• אם עוזבים משחק באמצע צריך לומר שפורשים.
• כשילדים מציקים אומרים להם “זה לא נעים לי”.
• יושבים עד לסוף המפגש/השיעור/עד שמקבלים רשות לקום.
• כולם מסדרים את החצר ביחד.

אנחנו ממליצים על מספר דרכים ללימוד כללים חברתיים:
לימוד דרך סיפורים חברתיים – הסיפורים החברתיים הינם כלי המבוסס על תורתה של קרול גריי. מספרים לילד סיפור קצר אשר בו הילד (גיבור הסיפור) ביצע 'עבירה' על כלל חברתי מסוים. שואלים את הילד שלנו מה הילד בסיפור עשה לא בסדר ומה הכלל עליו היה לשמור.
לימוד דרך משחקי תפקידים – במשחק תפקידים עם מטפלת ניתן להמחיז סיטואציה חברתית בה עולה התמודדות עם דילמה חברתית. ההתנהגות הבלתי מתאימה במשחק מובילה לכלל החברתי.
לימוד דרך משחק דמיוני – עבור ילדים המצליחים במשחק דמיון מגוון, המחזה של סיטואציה חברתית דרך משחק בדמויות הוא דרך למידה פורה ומהנה.

דגשים ללימוד כללים חברתיים:
• חשוב לנסח את הכללים באופן ברור, ולחזור עליהם באותה לשון, כך שהכלל ישמע מוכר לילד גם כשיוזכר לו מחוץ לסיטואציה בה למד את הכלל.
• ניסוח הכללים בלשון החיוב מועדף על פני ניסוח בלשון השלילה. לפיכך, נעדיף למשל, “יושבים עד סוף המפגש” במקום “לא קמים באמצע המפגש”.
• חשוב ללמוד את הכלל מחוץ למצב הטבעי (באחת מהדרכים המומלצות מעלה) וליישם אותו במצב הטבעי, כשמתאים. במצב הטבעי, מנסים לחדד את תשומת ליבו של הילד לסיטואציה תוך הדגשת הכלל והתאמתו אליה, וכך לקשר בין הנלמד בעבר למצב העכשווי.
• אחרי ההתנהגות הלא נאותה הנדונה בסיטואציה המוצגת, כדאי מהילד להראות לנו את ההתנהגות המתאימה לסיטואציה, בדרך הצגה דומה.
• לאחר שינון הכלל החברתי, ובתנאי שרמת השפה של הילד מאפשרת זו, כדאי לשאול את הילד למה הכלל חשוב? או למה יש להתנהג כך? (כפי שהכלל אומר).
• עם ילדים שרמת השיחה איתם מאפשרת זאת, ניתן גם לשאול: האם לך קרה פעם מצב כזה? ולפתח שיחה הנוגעת לכלל זה בחייהם האישיים, כאשר השיחה מנותבת, לניתוח המצב בו נתקלו או לניתוח התנהגותם באותו מצב, כשהמטפל בקיא, כמובן, בהתנהגותו של הילד במקרים בהם לא שמר על כלל חברתי זה.