Question 1

מה זה ABA?

Accepted Answer

ראשי התיבות ABA משמעם ניתוח התנהגות יישומי (Applied Behavior Analysis). מנתח ההתנהגות, הפועל על-בסיס רעיונות הגישה ההתנהגותית, בוחן את ההתנהגות הניצפת של הלקוח בסביבה בה היא מתקיימת ובעת התרחשותה. מטרת הניתוח היא ניסיון להגיע למסקנה מה מחזק את ההתנהגות שאנו רוצים לשנות (למשל, משחק לא פונקציונאלי בחפצים), וכיצד ניצן ללמד התנהגות מתאימה ורצויה (למשל, משחק מתאים). בידי מנתח ההתנהגות יש את הכלים לטפל בקשיי התנהגות ולהוביל לשינוי בהתנהגות – התנהגויות לא נאותות או לא רצויות - להפחית, והתנהגויות רצויות ומצופות - להקנות או להגביר.

Question 2

האם טיפול התנהגותי ABA מתאים לכולם?

Accepted Answer

כן, העקרונות ההתנהגותיים מתאימים לכולם, אולם הדרך הייחודית של יישום העקרונות משתנה בהתאמה לאדם הספציפי. כל אדם הוא שונה, בשל הבדלים תורשתיים, תכונות פיזיות, היסטוריית הלמידה שעבר בחייו והנסיבות העכשוויות הסובבות אותו. לפיכך, יש להתאים את הטיפול לאדם ולא את האדם לטיפול. עם השנים פותחו אסטרטגיות לימוד (או טיפול) המתאימות לקבוצות מסויימות, מעבר לפרטים בודדים, למשל, לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי (ASD) או לילדים עם מיומנויות חברתיות לקויות או לילדים עם קשיי התנהגות ספציפים.

Question 3

האם טיפול התנהגותי ABA מוגבל לילדים צעירים?

Accepted Answer

הטיפול בגישת ABA אינו מוגבל לגיל צעיר. בעיקרון, לא מאוחר מדי להתחיל תוכנית התערבות התנהגותית בשום גיל. עם זאת, הזמן שיידרש להשגת תוצאות עלול להיות ממושך יותר, והמאמץ שיושקע לשימור התוצאות ולהכללתם עלול להיות רב יותר, כיוון שלמידה, ככלל, קלה יותר ככל שהאדם צעיר יותר.
במרכז לובאס ישראל אנחנו מתמחים, בטיפול התנהגותי בילדים צעירים ובמתבגרים, ואיננו מטפלים במבוגרים.

Question 4

האם יש ילדים שטיפול התנהגותי ABA אינו מתאים להם?

Accepted Answer

הטיפול אינו מתאים רק לילדים המאובחנים עם אוטיזם (ASD) או רק לילדים ברמת תפקוד נמוכה. זוהי אמירה של אנשים שאינם בקיאים בעקרונות ניתוח התנהגות. מניסיוננו, כאשר הטיפול ההתנהגותי מיושם היטב ומותאם לילד באופן מקצועי ומיומן, כחליפה הנתפרת למידותיו, על ידי מנתחת התנהגות מוסמכת מקצועית ומנוסה, הילד מרוויח ממנו ומתקדם. ניתן להתאים את הטיפול ההתנהגותי לכל ילד ולכל סוג של קושי, כאשר יש את הידע המקצועי בניתוח התנהגות ואת הניסיון הרחב ביישום הגישה.

Question 5

האם טיפול התנהגותי ABA יכול להיות מסוכן לילד או לפגוע בו?

Accepted Answer

טיפול לא איכותי ולא מותאם לילד בהחלט עלול להוביל לבעיות, ממש כשם שכל טיפול לקוי מסוג אחר (טיפול פסיכולוגי או טיפול תרופתי) יכול לפגוע בבריאותו של האדם המקבל אותו. מטפלים רבים המציגים עצמם כמטפלים התנהגותיים, או כמנתחי התנהגות, אשר לא למדו במוסד המסמיך מנתחי התנהגות לעבודה במקצוע או שאינם מחזיקים בניסיון מתאים, עלולים לא ליישם ניתוח התנהגות כהלכה, וכתוצאה מכך הילד אכן מגיב לטיפול בצורה לא טובה עד כדי החמרה בתיפקודו במקום מגמה של שיפור.
אין סכנה בטיפול התנהגותי המועבר בצורה מקצועית, על ידי מנתח התנהגות שלמד במוסד מוכר ממנתחי התנהגות מוסמכים, ושמחזיק בניסיון רחב. תמיד רצוי לוודא כי הטיפול נערך באופן מבוקר ואיכותי. אחד ממאפייני העבודה הנעשית במרכז לובאס ישראל היא הערכה מתמדת של התקדמות הילד דרך איסוף נתונים שיטתי. כך, אם התערבות מסוימת הניתנת לילד אינה אפקטיבית או אינה מקדמת אותו מספיק, היא תוחלף באחרת, ולא יבוזבז זמן יקר.

Question 6

האם טיפול התנהגותי ABA משתמש בשוחד?

Accepted Answer

מחזק ניתן בעקבות הופעת התנהגות רצויה, בעוד ש-שוחד ניתן לפני ביצוע התנהגות כתנאי מקדים לביצועה, כשם שכופר ניתן לשם הפסקת התנהגות לא רצויה.
הטיפול ההתנהגותי מאפשר לילד קבלת מחזקים תמורת התנהגויות מתאימות שלו, לעיתים בתכיפות רבה יותר מהמחזקים ומהעידודים שילדים מקבלים באופן שגרתי. מטרתנו היא לקדם את הילד ולהקנות לו מיומנויות החסרות לו. לכן, אנחנו יוצרים תנאים להתנהגויות נאותות, ומחזקים אותן במחמאות ובפרסים, כדי שהילד יחזור ויתנהג כך עד ללמידה, עד שאותן התנהגויות יהפכו לטבע שני שלו. את המחזקים אנחנו נותנים לאחר ביצוע התנהגות ולא לפני ביצוע ההתנהגות.
נוסף על כך, חשוב לציין כי חיזוק משמעותו תוצאה נעימה עבור הילד, ותוצאה כזו אינה חייבת להיות חומרית, אלא שלעתים מילה טובה, חיוך או מחמאה עשויים לעשות את העבודה. מעבר לכך, ילד צעיר, העובד שעות רבות ביום חייב ללמוד תוך כדי משחק והנאה ולא להרגיש שהוא לומד, החיזוקים החיוביים יוצרים אוירה חיובית ומשחקית שכזו.

Question 7

מדוע מחזקים את הילד כדי לגרום לו לעשות משהו שהיה צריך לעשות ממילא?

Accepted Answer

אם הילד מתפקד באופן מספק בסביבתו הטבעית, אזי אין צורך לארגן סביבת חיזוקים מיוחדת, למרות שהיה רצוי להמשיך ולחזקו באופן מזדמן על הצלחותיו. אך אם הילד אינו מתפקד באופן מספק, אנו נוטלים את האחריות לשינוי הנסיבות הסביבתיות. עלינו ליצור בסביבה שינוי וארגון מחדש, שיזמן הצלחות, ולחזק את הילד על התנהגויות נאותות שלא עשה קודם או שעשה בתדירות או באיכות נמוכה יותר. כאשר הילד אינו מצליח במטלה מסויימת ניתן לו סיוע, עזרה שתביא אותו להצלחה, ואז נחזק אותו כדי שההתנהגות הרצויה תחזור ותתרחש.

Question 8

האם טיפול התנהגותי ABA דומה לאילוף כלבים?

Accepted Answer

החשש כי ילד בטיפול ההתנהגותי מאולף כשם שמאלפים כלב, נשמע מדי פעם באוזנינו. מקור ההשוואה הוא בכך שהיסודות בניתוח התנהגותי ובאילוף כלבים דומים. בשניהם יש למידה. עם זאת, אילוף כלבים נעשה לצרכיו ולהנאתו של המאלף ואולי של קהל צופים, והטיפול ההתנהגותי מטרתו לשפר את איכות חייו של ילד ואת איכות חיי משפחתו. דרך הפחתת התנהגויות לא נאותות ולימוד התנהגויות חדשות, אנחנו מקווים לאפשר לילד להיות מסתגל יותר לסביבה, לתפקד טוב יותר, וכך בתקווה להיות מאושר יותר. הטיפול ההתנהגותי נבנה לכל ילד באופן אינדיבידואלי, הרגיש לצרכיו ולצרכי משפחתו. הכוונה אינה "לאלף" את הילד, אלא ללמדו כיצד יש להתנהג בעולמנו החברתי והבינאישי. הטיפול אינו בא לדרוס את אישיותו של הילד, אלא להיפך, מבקש לתת לה מקום, דרך שימוש בתחומי החוזק שלו ובתחומי העניין שלו, ודרך עידוד היוזמות שלו והבחירות שהוא עושה בסביבתו.

Question 9

האם טיפול התנהגותי ABA הופך את הילדים לרובוטים?

Accepted Answer

כל התנהגות חדשה, כאשר רק נרכשה, עשויה להראות מלאכותית ואולי טכנית. אולם כשהילד מתמחה בהתנהגות יותר ויותר, היא הופכת טבעית ונינוחה בהופעתה. גם כשאנחנו למדנו נהיגה, בהתחלה היינו מסורבלים בפעולותינו, לא שלטנו בהן היטב, והנהיגה שלנו היתה טכנית ולא זורמת, אך ככל שתירגלנו את הנהיגה יותר, היא הפכה טבעית עבורינו, כל כך טבעית עד שהיום אנחנו יכולים לנהוג ולעשות דברים אחרים תוך כדי, כמו לדבר בטלפון הסלולרי. גם עבור הילד בטיפול בגישת ABA, ההתנהגות החדשה לו, ובפרט אם היה קשה לו ללמוד אותה, צריכה להיות מתורגלת מספר רב של פעמים ובמגוון רב של סיטואציות עד להפנמה אמיתית, עד שתהיה טבעית, ותראה כחלק ממנו. זהו אחד ממאפייני הלמידה בתוכנית הטיפול ההתנהגותי – חזרה ואימון מרובה עד לרכישה מלאה של ההתנהגות והבאתה לידי ביטוי במגוון סיטואציות. בתוכניות התערבות המונחות על ידי מנתח התנהגות מקצועי, ההתנהגות מתורגלת על כל צורותיה השונות עד שהופכת לחלק מרפרטואר ההתנהגויות של הילד, ואינה נראית עוד כפעולה טכנית הנעשית על ידו כמו על ידי רובוט.

Question 10

טיפול התנהגותי ABA אינו טבעי. מדוע שהילד לא ילמד בצורה טבעית?

Accepted Answer

אחת התפיסות המוטעות, הרווחות בעיקר בקרב הורים לילדים המאובחנים עם אוטיזם ולקויות התפתחותיות אחרות, נובעת מהקושי להכיר בכך שילד עם אוטיזם לא ילמד באופן בו ילדים אחרים לומדים. הורים לעיתים יצפו מהילד "פשוט לתפוס את זה", ללמוד בצורה טבעית מהחיים ומהעולם סביבו על-ידי צפייה במתרחש, ממש כמו כל הילדים.
התפתחות תקינה מערבת למידה של כמויות ידע עצומות בתקופה קצרה. אולם, כשחסרות אבני דרך משמעותיות בהתפתחות, כבר בגיל שנה וחצי או שנתיים, לא ניתן לצפות ללמידה באופן "טבעי". מעבר לכך, אם רכישת המיומנויות הבסיסיות לא התרחשה עד גיל שנה וחצי או שנתיים באופן טבעי, נראה שדרושים תנאי למידה אחרים. ככל הנראה, אין די בסביבה הטבעית לצרכי לימוד, והפער מבני הגיל רק ילך ויתעצם, אם לא תסופק לילד סביבת למידה מתאימה.
שאיפתנו בטיפול בגישת ABA להביא את הילד למסוגלות ללמוד בעתיד גם במצבים טבעיים יותר, בסביבה רועשת ומהירה בהתרחשותה, עמוסה בגירויים, כמו סביבת בני הגיל, סביבת הגן ובית הספר, וללא השענות על מחזקים. הטיפול ההתנהגותי מכוון לכך בהדרגה. אולם, עד שמגיעים לשלב זה בלמידה, דווקא למידה בסביבה לא טבעית, "מעבדתית", "סטרילית", תומכת ומפשטת, תסייע ללמוד ולהתגבר על הקשיים.

Question 11

מי הוא לובאס?

Accepted Answer

פרופסור איבאר לובאס (1927-2010), על שמו קרוי המרכז שלנו, היה פסיכולוג קליני ופרופסור באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס (UCLA). הוא היה מהבולטים בתחום הטיפול ההתנהגותי בילדים, מחלוצי בוני תוכניות ABA לילדים המאובחנים עם אוטיזם. פרופסור לובאס, נורבגי שחי בארה"ב, החל את עבודתו עם ילדים עם אוטיזם כבר בשנות השישים של המאה הקודמת. הוא היה בין ראשוני המטפלים בגישת ה- ABA שהבינו את הצורך בשימוש בעקרונות ההתנהגותיים.
פרופ' לובאס פיתח את שיטת הלימוד בניסיונות בודדים (Discrete Trial Training) והיה הראשון להוכיח כי אנשים המאובחנים עם אוטיזם, שעד אז אושפזו בבתי חולים לחולי נפש, בהנחה כי לעולם לא יוכלו ללמוד ולהתקדם, יכולים לשנות את התנהגויותיהם. הוא פיתח שיטת טיפול הבנויה על עקרונות ניתוח התנהגות, במטרה ללמד מיומנויות נחוצות ולהפחית התנהגויות לא מתאימות. לאורך השנים הוא בנה ושיכלל את השיטה, והכשיר במרכז שלו אנשי מקצוע נוספים מכל רחבי ארה"ב והעולם (כמו את ד"ר סיגל תדהר-פז) להעברת הטיפול על פי ניסיונו הקליני והמחקרי.
בעשורים האחרונים לחייו, עמד פרופ' לובאס בראש מרכז להנחיית טיפול התנהגותי ABA (LIFE – Lovaas Institute for Early Intervention), שלו סניפים רבים בארה"ב ובמדינות נוספות, ומרכזים מקושרים רבים, ביניהם המרכז שלנו בארץ.
פרופ' לובאס פירסם עם השנים ספרים ומאמרים רבים, הבולט שבהם הוא מאמר שפורסם ב- 1987, ובו מחקר ארוך טווח על ילדים עם אוטיזם שקיבלו טיפול התנהגותי במרכז הטיפולי שלו ב- UCLA. ממצאי מחקרו הראו כי 47% (!) מן הילדים המאובחנים עם אוטיזם שקיבלו טיפול אינטנסיבי על פי שיטתו (30-40 שעות בשבוע) הגיעו לשילוב מלא בכיתה רגילה, ולא עמדו עוד בקריטריונים לאיבחון אוטיזם. הישגיהם של ילדים אלה בטיפול יוצא דופן בייחוד לאור זה, שילדי קבוצת ביקורת, שקיבלה טיפול התנהגותי של 10 שעות בשבוע בלבד, וילדי קבוצת ביקורת שלא טופלה בטיפול התנהגותי, לא הגיעו להישגים דומים.

Question 12

מה מלמדים בטיפול ההתנהגותי?

Accepted Answer

טיפול התנהגותי ABA בילדים עוסק בשינוי התנהגותי בכל תחומי החיים. התכנים עליהם עובדים בתוכנית ההתערבות הנבנית לילד קשורים באבחנה של הילד ובהיכרות איתו, כמו גם בדגשים החשובים לטיפול בעיני ההורים.
בטיפול בילדים על הספקטרום האוטיסטי, ועם לקויות התפתחותיות או שפתיות התחום התקשורתי, התחום החברתי והתחום השפתי, זוכים לדגש הרב ביותר, היות ואלה התחומים המרכזיים בהם יש לילדים אלה קשיים.
טיפול התנהגותי נותן גם מענה לילדים בהתפתחות תקינה עם קשיי התנהגות. בתוכניות הנבנות לילדים אלה מטופלות התנהגויות לא נאותות (חוסר היענות, אלימות, התנהגויות חזרתיות וכדומה), ונלמדות התנהגויות נאותות (שיתוף פעולה, שיפור יכולת הלמידה והתמדה, עצמאות ואחריות, חברתיות וכדומה).
בטיפול ההתנהגותי לעתים קרובות משולבת למידה של מיומנויות קוגנטיביות או מיומנויות קדם-אקדמיות ואקדמיות. כמו כן, נלמדות מיומנויות תפקוד יומיומיות ADL – מיומנויות טיפול עצמי, העסקה עצמית, מיומנויות משחק מתאים, ועוד. הכל על פי המתאים לילד והדרוש לו על מנת לתפקד כבני גילו.

Question 13

לאיזו מידה של התקדמות יש לצפות?

Accepted Answer

זוהי "שאלת מיליון הדולר" ששואלים הורים רבים הפונים לטיפול ההתנהגותי ABA. לא פותח עדיין כלי המנבא מידת התקדמות בטיפול, אף שמחקרים מצביעים על מספר מרכיבים חשובים: בראש ובראשונה, יכולת הלמידה של הילד. חלק חשוב ביכולת זו הינו מולד, ומכונה- פוטנציאל הלמידה של הילד. חלק אחר ביכולת הלמידה הינו נרכש וניתן לשינוי דרך יצירת סביבה נכונה ללמידה עבור אותו ילד, סביבה בה משיגים ממנו מאמץ ושיתוף פעולה מירביים, עד שמצליחים למצות את פוטנציאל הלמידה המולד שלו.
גם גילו של הילד משפיע על הפרוגנוזה להצלחה. ככל שהילד צעיר יותר יש לצפות לשינוי גדול יותר בדפוסי התנהגותו. גיל התחלת הטיפול חשוב במיוחד כאשר במוקד הלמידה נמצאות מיומנויות חברתיות ותקשורתיות, שהתקופה הקריטית להתפתחותן היא הגיל הרך. בגיל זה, נוצרים קשרים עיצביים חדשים במהירות גבוהה, ויש לנצל את חלון הזמן הנוירולוגי הזה להשפעה על ההתפתחות.
המחקר והניסיון מלמדים כי ההתקדמות של הילד בחודשי הטיפול הראשונים עשויה לרמז על ההתקדמות שלו בהמשך הדרך, כעין נייר לקמוס לטיפול כולו. במרכז לובאס ישראל, אנו עוקבים תקופתית ואינטנסיבית אחרי התקדמות הילדים, ועוסקים בהערכה מתמדת של קצב הלמידה ושל כלי הלמידה על מנת לשפרם כל העת.

Question 14

איפה מטופל הילד?

Accepted Answer

הבסיס לטיפול ההתנהגותי בילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, ועם לקויות התפתחותיות אחרות, כפי שפותח על ידי פרופ' לובאס, הוא טיפול ביתי. תוכנית טיפול כזו מועברת בבית הילד מתוך מחשבה כי הילד צריך ללמוד בסביבתו הטבעית ביותר והמיידית ביותר, ומתוך מחשבה כי בסביבה זו יהיו הוריו מעורבים יותר בטיפול ויכלילו אותו לכל שעות העירות שלו.
ישנם גם טיפולים התנהגותיים המועברים במסגרות חינוך מיוחד.

Question 15

מי מטפל בילד בפועל?

Accepted Answer

הצוות הטיפולי מורכב ממנחה- מנתחת התנהגות, שתפקידה לבנות את תוכניות ההתערבות ולנתח האם הן מיושמות כהלכה, לקבוע את הדגשים לטיפול, וכן להעריך ולהדריך כיצד מתקדמים וכיצד נחלצים מקשיים. תחתיה עובדת רכזת הצוות, שהיא מטפלת מנוסה משאר המטפלות. הרכזת עובדת עם הילד באופן פרטני ואחראית על ניהולו השוטף של הטיפול, ועל בקרה תמידית של איכותו. רכזת הצוות גם מדריכה את המטפלות בילד, הנפגשות איתו לטיפול פרטני. ניתן לקרוא עוד באתר על תוכנית הטיפול וצוות הטיפול.

Question 16

זה לא מבלבל את הילד לעבוד עם מטפלים רבים המתחלפים ביניהם?

Accepted Answer

מניסיוננו, ריבוי המטפלים (2-4 מטפלים עבור כל ילד) מהווה יתרון עבור הילד המטופל. לכל אדם ייחודיות משלו ורעיונות משלו שהוא מביא עימו לטיפול, מעבר לעקרונות המנחים ולתכני הטיפול. יצירת הקשר עם הילד חשובה במסגרת הדגש על למידה דרך משחק, כיף והנאה. כשמספר אנשים עובדים על יצירת קשרים מהנים, ומשקיעים מחשבה ביצירתיות, בחידוש ובעיניין – סיכויי ההצלחה להנאה של הילד מהטיפול גדלים.
מעבר לכך, איכות הטיפול בעבודת המטפלים נשמרת. צוות הטיפול פועל כאיש אחד בכל הנוגע לאופן הטיפול בילד, תוך שיתוף פעולה ותיאום מירבי. המטפלים נפגשים לישיבות צוות תקופתית בהנחיית מנחת התוכנית ורכזת הצוות המסייע לתיאום זה. כמו כן, הטיפול מלווה ברישום של ביצועי הילד ושל אירועים ייחודיים בעת הטיפול. במסגרת הרישום עוקבים אחרי ההצלחות והקשיים של הילד, והדרכים שנמצאו היעילות ביותר לקידומו. מידע רשום זה מועבר בין המטפלים, כך שההמשכיות והעיקביות נשמרת.
לבסוף, חשוב לציין כי עבודה עם יותר ממטפל אחד מאפשרת הכללה של הישגי הטיפול מעבר לאנשים. הצלחת הילד בביצועים מול מטפלים שונים ולא רק מול מטפל יחיד משקפת למידה יציבה וחזקה יותר. היכולות הנלמדות מוכללות טוב יותר לסביבות חדשות אחרות, בהן יש אנשים חדשים, כאשר הן נלמדות מראש על ידי יותר מאדם אחד.

Question 17

כמה שעות מומלץ לעבוד? מדוע?

Accepted Answer

מחקרים שנערכו בתוכניות התערבות התנהגותיות לילדים המאובחנים עם אוטיזם ועם לקויות התפתחותיות, ממליצים חד משמעית על טיפול אינטנסיבי, כלומר על תוכנית מלאה. המספר החוזר הוא 30-40 שעות בשבוע. שעות אלה כוללות את שעות השילוב במסגרת חינוכית רגילה, אם הן בליווי של סייעת צמודה המודרכת על ידי מנחת התוכנית ורכזת הצוות. אם התוכנית מצומצמת יותר מהמתאים לרמת הקשיים שהילד מפגין, אפקטיביות הטיפול נפגעת.
נזכיר כאן את דבריו של פרופ' לובאס: "אם ילד המתפתח באופן תקין לומד מסביבתו בכל שעות העירות שלו, והילד שלנו זקוק לסביבה מיוחדת כדי ללמוד, נספק לו את הסביבה המיוחדת הזו בכמה שיותר משעות העירות שלו".

Question 18

מה עם זמן פנוי למשחק?

Accepted Answer

הלמידה במסגרת הטיפול ההתנהגותי ABA משלבת הפוגות רבות למשחק חופשי, להתרגעות, ליצירת קשר בין הילד למטפל ההתנהגותי, ולהנאה משותפת. ככל שהילד צעיר הפוגות אלו רבות יותר. יחד עם זאת, ילדים המאובחנים עם אוטיזם או עם לקויות התפתחותיות אחרות זקוקים לשעות טיפול מרובות כדי להתקדם ולהדביק את הפער מבני גילם. בנוסף, אחד המאפיינים של הלקות האוטיסטית הוא דווקא משיכה נמוכה למשחק חופשי או הבנה נמוכה כיצד משחקים באופן נאות ופונקציונלי. גם כאשר הילד משחק עצמאית באופן מתאים, וודאי כאשר הוא אינו עושה כן, חלק חשוב בתוכנית ההתערבות עוסק בפיתוח מיומנויות משחק מתאימות לגיל, לשם רכישת היכולת להעסקה עצמית בפעילות משחק נאותה ופונקציונלית, ולשם משחק חברתי משותף עם בני הגיל.

Question 19

כיצד מסגרת חינוכית משתלבת עם תוכנית ביתית?

Accepted Answer

אנחנו תומכים בשילוב ילדים עם אוטיזם ולקויות התפתחותיות אחרות במסגרת רגילה שבה יהיו מוקפים בילדים עם התפתחות תקינה. במרבית המקרים, שילוב זה מצריך נוכחות של סייעת מטעם התוכנית, שתלווה את הילד במסגרת.
למרות שבמסגרת החינוך המיוחד הילד יהיה שווה בין שווים, ואף יוכל לזכות בטיפולים פארא-רפואיים, לאור ההמלצות המחקריות, ובעיקר לאור ניסיוננו במשך השנים, אנו תומכים בהשמה בסביבה של בני הגיל המתפקדים בצורה תקינה, ויכולים להוות מודלים ראויים לחיקוי, ושותפים מתאימים לעבודה על מיומנויות חברתיות. להשקפתנו, גן רגיל הינו "העולם האמיתי" עבור הילד. גן מיוחד הינו סביבה טיפולית. אנחנו מספקים את הסביבה הטיפולית לילד בשעות אחר הצהריים במסגרת הטיפול ההתנהגותי, ובשעות הבוקר (בחלקן או במלואן) הוא נחשף ל"עולם האמיתי" של בני גילו.
לרוב, תוכנית ההתערבות הביתית לטיפול באוטיזם ובלקויות התפחותיות אחרות מתחילה בבית בימי עבודה מלאים (בהתחשב בשעות העירות של הילד) במטרה לחזק מיומנויות בסיסיות בתחום התקשורתי-שפתי, החברתי וההתנהגותי, לפני השמתו של הילד במסגרת חינוכית גנית. התחלה זו יכולה להימשך מספר חודשים. כשהילד יודע ללמוד ומגיב היטב למבוגר שנותן לו הוראות ומתווך לו את העולם, הוא משתלב למספר שעות במסגרת בליווי סייעת. כאשר הוא משתלב היטב מגדילים את מספר השעות בהדרגה עד ליום מלא, וכאשר הוא ממשיך ומתקדם במידת העצמאות שהוא מפגין בשילוב, מורידים את שעות הסיוע בהדרגה עד לשילוב עם סייעת סמויה, שילוב עם סייעת באופן חלקי, ושילוב ללא סייעת. התהליך עשוי לקחת מספר שנים, לעתים כל שנות הגן, לעתים יותר מכך.

Question 20

מה צריך לעשות כשרוצים להתחיל את הטיפול?

Accepted Answer

ראשית, יש להחליט כהורים, כי הגישה ההתנהגותית ABA מקובלת עליכם, אתם רואים בה גישה שתוכלו לאמץ לטיפול בילדיכם, אתם מאמינים בה כדרך הטיפול הטובה ביותר, ומוכנים להכניסה לאורח החיים שלכם ושל ילדיכם.
שנית, יש להחליט כי בוחרים בטיפול התנהגותי פרטי, המועבר בבית הילד והמשפחה. אם בוחרים בטיפול התנהגותי במסגרות חינוך מיוחד – התמונה משתנה.
שלישית, מתחילים במציאת המנחה לתוכנית- מנתחת התנהגות, שבונה את התוכנית לילד יחד איתכם.
בעקבות מציאת המנחה והיכרות עם דרך עבודתה, מתגבש צוות המטפלים, החל מרכזת הצוות וכלה באחרון המטפלים ההתנהגותיים (תראפיסטים). אם תעבדו עם אחת ממנחות מרכז לובאס ישראל, רכזת הצוות וחלק מהמטפלים שעובדים עם המנחות במרכז, יוכל לעמוד לרשותכם. את האחרים נסייע לכם לגייס.
לבסוף, לפני כניסה להתערבות האינטנסיבית חשוב לבדוק שיש בידכם את היכולת הכלכלית לעמוד בטיפול. עבור משפחות רבות הטיפול ההתנהגותי הביתי מתברר כיקר מנשוא.

Question 21

מהי עלות תוכנית טיפול התנהגותי מלאה?

Accepted Answer

זמן ההתערבות המומלץ כדי להגיע להישגים משמעותיים הוא 30-40 שעות בשבוע. עלותה של שעת טיפול של מטפלת התנהגותית (תראפיסטית) נעה בין 40 ל-50 שקלים, בהתאם לניסיונה, להכשרתה המקצועית ולהשכלתה הפורמלית. עלות שעת רכזת צוות נעה בין 60 ל-80 שקלים, בהתאם למשך ניסיונה כרכזת צוות. מקובל גם לשלם למטפלות ולרכזת הצוות על הנסיעות לבית המשפחה. שעת מנחה - מנתחת התנהגות - נעה בין 150 ל 350 שקלים, שוב, על פי הניסיון המקצועי.
שעות הטיפול ניתנות על ידי המטפלות ורכזת הצוות במשמרות של שעתיים עד חמש שעות. רכזת הצוות מגיעה לשיעורים פעמיים-שלוש בשבוע, ולהדרכות פעם או פעמיים בחודש (בתחילת הטיפול יותר, בהמשך, כשהמטפלות מיומנות - פחות). מנחת התוכנית מגיעה בעיקר לישיבות הצוות הנערכות על פי רוב פעם בשבועיים. מדי פעם היא צופה בטיפול בבית, ומדי פעם היא צופה בילד במסגרת החינוכית בה הוא משולב.
לפני ישיבות הצוות השבועיות שמתקיימות כשעתיים, מתקיימת ישיבה מקדימה עם ההורים, רכזת הצוות והמנחה, שאורכת כשעה. בישיבות הצוות השבועיות נוכח (ומשולם) כל הצוות.
אלה הם מרכיבי תוכנית טיפול מלאה ואינטנסיבית. כמובן שכל תוכנית פחותה ממנה, הנבנית בהתאם לקשיי הילד תעלה פחות.
כעת, כל שנותר הוא לסכם...

Question 22

כיצד בוחרים מנחה - מנתחת התנהגות לטיפול?

Accepted Answer

בחירת המנחה לתוכנית טיפול התנהגותי ABA הינה קשה. זאת, כיוון שתחום הטיפול ההתנהגותי בילדים המאובחנים עם אוטיזם ולקויות התפתחותיות אחרות הינו פרוץ לחלוטין. אנשים רבים שעבדו כמטפלים, או כרכזי צוותים, מציגים עצמם כמנחי תוכניות, מנתחי התנהגות, אף-על-פי שהם חסרים את ההכשרה המתאימה, את הניסיון המספק ואת רמת המקצועיות הדרושה. בפגישתכם, כהורים, עם אדם המציג עצמו כמנתח התנהגות כדאי לכם לברר: האם יש לו את ההכשרה המתאימה והניסיון הנדרש בניתוח התנהגות? האם הוא מנתח התנהגות מוסמך? האם עבד לאורך השנים עם מנתחי הנהגות מוסמכים ומובילים בתחום? האם היה נתון תחת פיקוח על עבודתו ותחת הדרכה צמודה על תיפקודו בראשית דרכו כמנחה תוכניות? לאורך כמה זמן קיבל הנחיה מאנשי מקצוע? האם מנתחי התנהגות מוסמכים ומומלצים אך עמוסים ממליצים על איש המקצוע כמנחה?
כפי שנרמז, מנחים רבים עמוסים מאד בעבודה, ואינם מקבלים ילדים חדשים לטיפול בהנחייתם. יש לנקוט בזהירות מירבית כשעובדה זו דוחפת אתכם, ההורים, להסתפק בראשון שברשימה הנענה בחיוב.

Question 23

אילו אביזרים נדרשים לטיפול?

Accepted Answer

מנחת התוכנית, יחד עם רכזת הצוות הדואגת לניהולו השוטף של הטיפול, ינחו אתכם אלו פריטים, אביזרי לימוד וצעצועים נדרשים לשם הלמידה וההנאה במהלך הטיפול. אם תעבדו עם אחת ממנחות מרכז לובאס ישראל, תוכלו לקבל את חלק מאביזרי הלימוד והמשחקים המומלצים מהמנחה, או שהם יוכנו עבור ילדיכם על ידי רכזת הצוות של המרכז.

Question 24

האם אפשר או כדאי לשלב עם הטיפול ההתנהגותי טיפול של קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק?

Accepted Answer

טיפול התנהגותי ABA בילדים המאובחנים עם אוטיזם ועם לקויות התפתחותיות אחרות עוסק בקידום כל תחומי התיפקוד של הילד. דגש רב מושם על התחום התקשורתי-שפתי, וכאשר יש לילד קשיים מוטוריים (כגון איחור מוטורי, סרבול מוטורי, דיספרקציה וכדומה), מתקיימים אימון ולמידה גם בתחום זה. יחד עם זאת, במקרים בהם דרושה לדעתינו ההתמחות המקצועית המיוחדת כדי להוסיף לאיכות הטיפול באחד מתחומים אלה, נמליץ על שילוב של איש מקצוע מתאים, בתדירות פגישות קבועה עם הילד או משתנה בהתאם לצורך.
אם הילד מגיע לטיפול בהנחיית מרכז לובאס ישראל כשהוא כבר מטופל על ידי איש מקצוע אחד או יותר, שאינו פועל על פי הגישה ההתנהגותית, ובמידה והוא מעוניין לשתף פעולה עם תוכנית הטיפול הנבנית לילד על ידינו, אנחנו מברכים על כך, ומשתדלים לעמוד איתו בקשר, ולתאם את מטרות ההתערבות, כדי להוביל לקידומו של הילד באופן המיטבי.

שאלות נפוצות