קריאה-כתיבה לילדים עם קשיי תקשורת נלמדת הן כמיומנות תקשורת תומכת או חלופית, והן כמיומנות אקדמית-קוגנטיבית. ילדים עם לקות תקשורתית מתקשים ביצירת תקשורת מתאימה עם הסביבה. דגש רב מושם על פיתוח הדיבור ולימוד יצירת קשר עין תקין. עם זאת, כאשר רכישת הדיבור מתעכבת חשוב להקנות להם דרכי תקשורת תומכת כמו: ג’סטות ושפת סימנים, שימוש בתמונות או סמלים לתקשורת (כגון PECS), וכן – קריאה וכתיבה. בהעדר דיבור, מיומנות תקשורת תומכת משמשת עבור הילד דרך לתקשורת מתאימה עם העולם, וכך מחליפה התנהגויות לא נאותות. כמו כן, היא מהווה בסיס חשוב להתפתחות הדיבור וכך מקדמת ומזרזת את הופעתו. מעבר לכך, קריאה–כתיבה בהיותה מיומנות אקדמית בסיסית ביותר, חשוב שתלמד מוקדם ותהווה עבור הילד נקודת חוזק ויתרון בשילובו בקרב בני גילו.
כתקשורת תומכת יש לקריאה-כתיבה עדיפות על פני אמצעי תקשורת תומכת אחרים. בניגוד לשפת סימנים היא אוניברסלית ומובנת לכל, היא אינה כוללת בהכרח את השימוש בקשר עין הקשה לילדינו, היא נשארת ולא "נעלמת" ויזואלית, ומנצלת את יכולותיהם הוויזואליות הטובות של ילדינו בתחום זה.
בניגוד לשימוש בהגשת תמונות וסמלים, הקריאה-כתיבה יכולה להתפתח לרמות מופשטות ומורכבות יותר, והיא קלה יותר לשימוש, כיוון שאינה תלויה באביזרים מיוחדים, ולמעשה יכולה להתרחש בכל מקום בו יש עט ונייר או מחשב.
בלימוד קריאה-כתיבה, אנחנו לרוב, משלבים לימוד קריאה גלובלית עם לימוד קריאה פונולוגית-אנליטית. בלימוד קריאה כתיבה בדרך הגלובלית אין הכרח שהילד יפגין מיומנויות שפה כלשהי, ובכללה דיבור. עם זאת, מיומנויות התאמה הינן חיוניות ביותר ללימוד קריאה וכתיבה. חשוב שהילד ידע להתאים חפץ לתמונה (זהים ודומים), תמונה לתמונה (זהות ודומות), תמונה לחפץ וחפץ לתמונה (זהים ודומים). כמו כן, חשוב שיפתח יכולת סריקה (דרך ההתאמה) ומאוחר יותר, כשילמד איות ובניית משפטים חשוב שתהיה לו יכולת רצף ויזואלי (סדר התקדמות מימין לשמאל).
שלבי לימוד הקריאה הגלובלית (לאחר לימוד התאמות):
1. התאמת אותיות (זהות ודומות- פונט אחר, גודל וצבע).
2. התאמת מלים (זהות ודומות- פונט אחר, גודל וצבע).
3. התאמת תמונה למילה – שנקראת בפינו: ‘קריאה’, והתאמת מילה לתמונה – שנקראת בפינו: ‘כתיבה’.
4. התאמת מילים שונות מתחומים נפרדים לתמונות (שמות עצם, אנשים, פעלים, שמות תואר ועוד). מילים לתמונות ותמונות למילים.
5. בניית משפט המתאים לתמונה – משפט בן 2 מילים (לדוגמא: "אבא אוכל") והרחבתו בהדרגה (לדוגמא: "אבא אוכל תפוח ירוק").
שלבי לימוד הקריאה הפונולוגית:
1. זיהוי צלילים – עיצורים בתנועת קמץ, ואז הכללה לתנועות דומות (כמו פתח).
2. זיהוי צלילים – עיצורים בתנועות נוספות, לימוד תנועה-תנועה, תוך התקדמות שיטתית בין התנועות, וערבוב כל תנועה חדשה לאחר רכישתה עם כל הנלמד לפניה. לאחר לימוד כל תנועה חשוב להכליל את הנלמד לתנועות דומות (למשל לימוד צירה ולאחר מכן – סגול).
3. קריאת צירופי הברות היוצרים מילה בעלת משמעות, הנקראות בקריאה מצרפת (פונולוגית). תחילה צמדי הברות דומות (לדוגמא: "אבא"), לאחר מכן צמדי הברות שונות (לדוגמא: "אמא"), ובהדרגה יותר הברות ויותר שונות (עד לדוגמא: "מנדרינה").