כאשר ילדים אינם שואפים להשיג ולנצח, יש ללמד אותם תחרותיות לצורך הסתגלות טובה יותר בעולם החברתי. ילדים רבים אינם יודעים מהי תחרות, כחלק מחוסר ההבנה של מקומם מול האחר, כיוון שהבנת התחרות נשענת במידה מסוימת על ההבנה של תיאורית המיינד (Theory of Mind), נושא המחייב למידה מקיפה נפרדת. עם זאת, תחרותיות ניתן ללמד באופן מאורגן ללא קשר לתיאורית המיינד, עוד לפני שהילד מוכן ללמידת התכנים האחרים.
מספר דרישות קדם בכל זאת נדרשות ללמידה של תחרותיות: הבנת הוראות, היענות להוראות, מניעה של תגובה אימפולסיבית, יכולת מוטורית לבצע פעילות מוגדרת בשטף ובמהירות יחסית, התמדה בפעולות והבנה של הקשר בין חיזוק לתגובה.
ניתן ללמד תחרותיות דרך משחקים שונים, אשר העיקרון המשותף להם הוא שימוש בחיזוק, בכדי להבין טוב יותר את מהות הניצחון. כך, ניתן לארגן תחרות ריצה פשוטה, אשר בסופו של המסלול במיקום בולט מאוד מצוי פרס איכלי. מי שמגיע אליו ראשון מוגדר כמנצח, ומתאפשר לו לאכול את הפרס. כך נלמדים התנאים של ניצחון (קבלת הממתק) והפסד (אי קבלת הממתק וצפייה באחר זוכה בו ואוכל אותו). אצל ילדים מילוליים, חשוב לשלב את המלל המתאים מבחינה חברתית לניצחון ולהפסד: “יש ניצחתי!/ אוף הפסדתי” כולל השימוש בטון הנכון והמותאם לסיטואציה.
לקיחת נתונים יש לבצע הן על הפגנת המאמץ מצד הילד לנצח ולהגיע ראשון, והן על השימוש המותאם במלל, כאשר ניצח וכאשר הפסיד.
לאחר למידת השאיפה לנצח, ילדים רבים מתקשים להפסיד ואז יש צורך ללמד הפגנה של איפוק או קבלת ההפסד באופן מווסת.
להלן רעיונות לתחרויות שונות עם דירוג במורכבות המשחק או הפעילות:
• תחרות ריצה לעבר מטרה (חשוב לגוון במיקום המטרה)
• סגנונות ריצה/הליכה שונים לעבר מטרה (כמו צפרדע, כמו כלב, בקפיצות, על רגל אחת, על הגחון, אחורה, לצדדים, וכדומה)
• סגנונות ריצה/הליכה שונים עם חפץ (עם כדור על כפית, תוך גרירה של חפץ, קפיצה כשהרגליים בתוך ציפית, תחרות מכוניות, וכדומה)
• ביצוע מטלה תחרותית פשוטה וקצרה (בניית מגדל בקוביות, השלמת פאזל קל, השחלה קלה, הדבקת מספר מדבקות וכדומה)
• משחק תחרותי (ממשחק פשוט יותר כמו “חטיף” ו"דומינו” ועד למשחק קופסא מורכב יותר כמו משחק מסלול דוגמת “סולמות וחבלים”)