ילדים רבים המאובחנים עם לקות תקשורתית, בעיקר כאלה בעלי מזג רגוע והתנהגות פסיבית מתקשים בפיתוח יזימה חברתית. קושי זה, לעתים קרובות, קשור מצד אחד לקושי ביזימה באופן כללי, ומצד שני – לקושי במיומנויות חברתיות, כמו – ראיית העולם דרך עיניו של האחר, הפניית הקשב לרמזים חברתיים בסביבה, עיבוד מידע חברתי, מתן פרשנות לאירועים חברתיים, זיהוי רגשות, פתרון בעיות ועוד.
יזימה היא מצב בו מופיעה התנהגות חדשה לגמרי שצמחה ללא הכוונה מהסביבה, התנהגות שהיא ‘יש מאין’, שנבראה ב’מוחו הקודח’ של הילד, לעיתים בעקבות גירוי חיצוני בסביבתו של הילד, ולעיתים בעקבות מחשבה עצמאית.
יזימה חברתית תבוא לידי ביטוי בתגובה עצמאית כלפי עמית, חבר בן גילו של הילד. תגובה זו היא בעלת מאפיינים תקשורתיים (כוונה, קשר עין, מלל מותאם) ותגובה בעלת מאפיינים חברתיים, כגון: הצעה למשחק ביחד (מקביל או משותף), הצעה לשיחה ולמגע (יזימה של התקרבות).
להלן מספר דרכים לעבודה הדרגתית על פיתוח יזימה חברתית:
1. עם מטפלים בסביבה מובנית: נתחיל מלימוד באמצעות מתן סיוע לילד ליזום, ונדהה את מתן הסיוע בהדרגה עד ליוזמה עצמאית, שתופיע בהעדר הכוונה מהסביבה.
2. עם אנשים משמעותיים בסביבה הטבעית: נעבוד באופן רוחבי על המיומנות לאורך סביבות משתנות עם אנשים משמעותיים, כאשר גם הסביבות וגם האנשים מוכרים לילד.
3. עם מטפלת וילד (חבר) ב'שילוב זוגי': במעבר לעבודה על יזימה מול ילדים, נעבוד עם הילד שלנו בשילוב זוגי, בתיווך של מטפלת שתסייע להשגת מטרות היזימה. במרכז סיטואציה כזו יעמוד תרגול ממוקד במטרות קטנות תוך שימוש בעמית לצורכי הילד שלנו. במקביל לעבודה בשילוב הזוגי, מומלץ לעשות שימוש בתסריטים ובוידאו מודלינג.
4. עם סייעת בשילוב במסגרת החינוכית: גם במעבר למסגרת זו, נערוך תרגול ממוקד במטרות קטנות, תוך עבודה בתרגול קבוצתי, עם שימוש תדיר בלמידת עמיתים (peer tutoring). במקביל לעבודה במסגרת הזו, מומלץ לעשות שימוש בטכניקות של ניהול עצמי, ברמזים כתובים, בתמונות ובכרטיסי ניווט.
לאחר רכישת היזימה החברתית חשוב להכליל את המיומנות למצבים חברתיים מורכבים יותר, תוך הקפדה על מתן סיוע מקדים להתנהגות, על מתן סיוע בזמן אמת, ועל הדהיית הסיוע בהדרגה.
כמו כן, חשוב להשקיע זמן בניתוח המצב עם הילד לאחר הסיטואציה, ולבצע תרגול בסביבות משתנות (כיתה, חצר ועוד).