ילדים עם קשיי שפה לומדים כל מרכיב בשפה בנפרד, בין היתר יש ללמדם מילות יחס, כגון: בתוך, על, מתחת, מאחורי, לפני, ליד, בין, מסביב ומול.
ישנן מספר דרכים ללימוד מילות יחס. תחילה, כמו בלימוד כל מרכיב שפתי, אנו מבחינים בין הבנת שפה ובין הבעת שפה. את רוב הילדים המראים קושי שפתי אנחנו מלמדים קודם הבנה של מילים, דהיינו, הם לומדים להראות לנו שהבינו את המילה (דרך ביצוע פעולה), ורק לאחר מכן, אנו מלמדים אותם לומר את המילה, להביע אותה.
נדגים שלוש דרכים ללימוד מילות יחס:
1. הנחת חפצים על שולחן.
2. מצב הילד כלפי רהיטים.
3. שימוש באביזרים דו-מימדיים (תמונות וציורים).
הנחת חפצים על השולחן
מילות יחס יכולות להילמד באמצעות הנחת חפצים על השולחן בפוזיציה מסוימת זה ביחס לזה. לרוב, ניקח דמות קטנה ונשים אותה ביחס (על, מתחת, וכולי) לחפץ מכיל, כמו קופסא, כוס, או קערה קטנה. נכין מראש שני מכילים על השולחן, כאשר אחד מונח ופניו מעלה (בצורה הרגילה) ואחד לידו מונח כשפניו מטה (הפוך).
בלימוד הבנה נגיש לילד את הדמות הקטנה ונבקש: "שים (מילת יחס)" למשל: "שים בתוך". לרוב לא נאמר "שים בתוך הקופסא/הכוס" כדי להשתמש בהוראה מינימלית ככל האפשר. הילד צריך לבחור בין שני המכילים ולשים את הדמות כפי שהתבקש. כך, בהוראה "שים בתוך" ישים את הדמות במכיל שפניו מעלה, בהוראה "שים על" ישים את הדמות על המכיל שפניו מטה, בהוראה "שים מתחת" ישים את הדמות מתחת למכיל שפניו מעלה (כי אחרת זה בתוך), בהוראה "שים בין" ישים בין שני המכילים וכך הלאה. חשוב לזכור שהדמות נראית משדה הראייה של הילד. כך, "לפני/אחרי" ייקבעו מנקודת מבטו על הדברים. "מול" יהיה תלוי בהפניית הדמות כשפניה מול המכיל, לא משנה מהיכן מסתכלים.
בלימוד הבעה נשים אנחנו את הדמות בפוזיציה מסוימת ונשאל: "איפה ה(דמות)?" והילד יענה: "בתוך/על וכולי". מילדים שהדיבור שלהם שוטף נדרוש לומר משפט מלא יותר, למשל: "בתוך הקופסא/הכוס".
מצב הילד כלפי רהיטים
דרך נוספת ללמד את הילד מילות יחס היא באמצעות מצב הילד (מילת היחס) כלפי רהיטים בחדר. נשתמש תחילה ברהיט קבוע, למשל, השולחן.
בלימוד הבנה, נבקש מהילד: "לך (מילת היחס) השולחן” למשל: "לך מתחת לשולחן" והילד ילך ויעמוד מתחת לשולחן, וכך הלאה (כמובן ללא מילת היחס "בתוך" במקרה זה, שתילמד בנפרד). הילד יתחיל תמיד ממקום מסוים בו יישאר המבוגר המורה, ויציב את עצמו כלפי אותו המבוגר. הערה זו חשובה בעיקר למילות היחס מאחורי ולפני, התלויות במקום שממנו מסתכלים על המצב.
בלימוד הבעה נציב אנחנו את הילד במצב מסוים ביחס לרהיט ונשאל: "איפה אתה?" והילד יענה, למשל: "על השולחן".
אביזרים דו מימדיים
הדרך האחרונה שנדגים ללימוד מילות יחס היא באמצעות שימוש באביזרים דו מימדיים – תמונות או ציורים. דרך זו משמשת לרוב להכללת הנלמד באחת משתי הדרכים האחרות. בלימוד הבנה מראים לילד כמה תמונות ומבקשים שיצביע על התמונה בה יש את מילת היחס שמבקשים, למשל: "איפה הכלב שליד המלונה?".
בלימוד הבעה מראים לילד תמונה אחת ושואלים "איפה ה- X?" למשל: "איפה הכלב?".