אינטונציה-הנגנה מורכבת מקצב, טון ועוצמת דיבור. ילדים רבים המאובחנים עם לקות תקשורתית ומפתחים את יכולת הדיבור, מדברים באינטונציה “שטוחה”. הכוונה היא לטון דיבור מונוטוני, ללא הנגנת דיבור מותאמת, הן לכוונה התקשורתית שהילד מבקש להביע והן למצב רגשי כגון מחאה, עצב או התרגשות. פעמים רבות דיבורם של ילדים אלה נתפס כמוזר בעיני השומעים אותם, ויש מקום לשפר את המודעות שלהם לדרך בה הם נשמעים ונתפסים על ידי אחרים בשיח, ולהביא לשינוי ושיפור באינטונציה.
להלן מספר דרכים לשיפור אינטונציה בדיבור:
• חיקוי מילים בודדות כאשר המחזק ניתן באופן דיפרנציאלי רק להפקה הדומה לאינטונציה המושמעת על ידי המבוגר.
• חיקוי מבעים קצרים מקטגוריות תקשורתיות שונות:
משפטי בקשות- כגון אפשר בבקשה לקבל X? / אפשר לקום? / בא לך לעזור לי?
משפטי שאלה- כגון: כמה זה עולה? / מה העניינים?/ איך אתה מרגיש?
משפטי הנגנה- כגון: קיבלתי זוג וקיבלתי זוג… / לי יש ולך לא…/ נה נה נה… (בהקנטה)
משפטי מחאה- כגון: לא בא לי!/ זה לא נעים לי!/ די! תפסיק כבר!
משפטי הבלטה (בהם מובלטת מילה אחת או יותר על פני האחרות)- כגון: זה לא שלך, זה שלי.
• הקלטת הילד בטייפ בעת שיח חופשי או בעת חיקוי דברי אחרים לשיפוט עצמי. לשם הפעלת התערבות שכזו נדרשת יכולת הבנה טובה, בגרות של הילד ותיווך מטא – קוגניטיבי המתאר לילד את המאפיינים של הדיבור שהוא מפגין. האזנה להבחנות הדקות בין האינטונציה של המבוגר לזו של הילד עשויה להוביל לתיקון מצידו.
• אימון בהשמעת קולות משתנים שלא בעת דיבור. ניתן לתרגל מטלה זו בחיקוי הפקות קוליות פשוט או בתוך הקשר של משחק בחפצים או משחק דימיון. כך למשל, ניתן להגליש בובה על מגלשה וללוות את הפעולה בצליל וווווייייי מתמשך מטון גבוה לנמוך. ניתן לחקות צליל סירנה בעת הסעת אמבולנס צעצוע וכדומה.
• ליווי של תרגול החיקוי למבעים שונים בתנועות ידיים המסמנות את גובה הצליל (העלאת היד מעלה לטונים עולים של סיום משפטי שאלה והורדת היד לסימון משפט הצהרה).
• הכנת עזר למידה ויזואלי המסמל את השינוי בעוצמה – למשל, צורת פירמידה המתחילה בצר והופכת עבה, קשת צבעים המתחילה בבהיר ומסתיימת בכהה. ניתוח העוצמה של הילד אל מול טבלת האפשרויות יכולה לסייע להציג את הדרישה למשל, לגוון כהה יותר כמסמל בקשה לעוצמה גבוהה יותר.
• מיקוד העבודה למבעים שהם בתוך הקשר מוטיבציוני לילד. זאת מתוך הנחה שהילד יעשה יותר מאמץ לשפר משפט בקשה לממתק אהוב, למשל, לעומת שינוי באינטונציה במשפט סתמי וחסר משמעות עבורו.