לימוד 'כן' ו'לא'

ילדים עם קשיי תקשורת לעתים קרובות מתקשים לענות לשאלות בסיסיות לגבי העדפות שלהם (רוצה מים?) או לגבי עובדות (זה אוטו?). לימוד 'כן' ו'לא' מאפשר תקשורת בסיסית יעילה עם הסביבה. עבור ילדים לא מילוליים – במקום לומר כן ו- לא, מלמדים להשיב לשאלה בתנועות ראש שמשמעותן כן ו-לא. עבור כן – מלמדים הרכנת ראש כלפי החזה. עבור לא – נענוע ראש מצד לצד. עבור ילדים שמתקשים בנענוע ראש, אפשר ללמד תנועת יד מצד לצד לשלילה. לימוד תנועות לכן ול-לא: מלמדים תחילה דרך חיקוי. מציגים את ההוראה: "תעשה כמוני" בליווי תנועות הראש, ומסייעים לילד בעדינות לבצע את התנועה. מיד עם השלמת התנועה מחזקים את הילד, ומדהים את הסיוע עד רכישת התנועה בחיקוי. מלמדים תנועה אחת (כדאי להתחיל מ-לא), אחריה את התנועה השניה, ואז את הערבוב בין שתיהן, כשהילד מחקה בדיוק את התנועה המודגמת לו. בשלב הבא, ניתן ללמד את ההוראה "תעשה לא" ו"תעשה כן" כדי להחליף את הסיוע שישמש אותנו בשלבים הבאים, ולהשתמש בסיוע של הוראה במקום בסיוע של חיקוי. לאחר שהילד הלא מילולי רכש את תנועות הראש, והילד המילולי רכש את הגיית המילים: כן ולא – עוברים ללימוד התגובה הנכונה לשאלת העדפה: רוצה X? תחילה מלמדים להשיב "לא" במלל או בתנועה. מציגים לילד משהו שבוודאות אינו רוצה, בין אם זה חתיכה קטנה של מאכל שאינו אוהב ובין אם זה חתיכת נייר או פלסטיק ובפרט שאינה דרושה לו למשחק תחושתי. מומלץ להשתמש באוכל. בתחילת הלימוד, ובהמשכו אם אינו עונה או עונה לא נכון (למשל חוזר מילולית על הפריט – X שבסוף השאלה) – מסייעים לו להשיב בתשובה הנכונה, כאמור במלל או בתנועת ראש. החיזוק שניתן לתגובת ה"לא" הוא זריקה דרמטית של הפריט לפח שמונח בסמוך תוך כדי המלל: "לא. לא רוצה X" אחרי רכישת ה"לא" מלמדים להשיב לשאלה – רוצה X? בתשובה "כן" כשמציגים לפני הילד פריטים מועדפים עליו. כל פעם שעונה "כן" במלל או בתנועה, נותנים לו את הפריט ואומרים: "אמרת כן. אתה רוצה X". חשוב להזהר לא לתרגל פעמים רבות מדי עד שהפריט המועדף כבר לא מועדף והילד לא רוצה אותו יותר. אפשר לקחת כמה פריטים מועדפים כדי להחליף בינהם אם הילד ממצה מהר. לאחר רכישה – מערבבים בתבונה בין הצגת הפריטים המועדפים ולא מועדפים. כלומר, כשטועה – ולא אומר "כן" חוזרים על הפריט המועדף, ומסייעים לו להצליח ולאחר מכן מנסים שיצליח ללא סיוע. כשאומר נכון – עוברים לפריט לא מועדף. בשלב הבא, אנחנו ממליצים לקחת פריטים שההעדפה של הילד אליהם אינה חד משמעית ולנהוג כפי שהשיב לנו – לתת או לזרוק לפח. בכל מקרה בו נראה לנו שמתחרט על בחירתו, חשוב לחזור על השאלה עם אותו פריט כמו זה שזרקנו או שנתנו לו והוא דחה ולסייע לו לומר את התשובה הנכונה: "רוצה X? תגיד כן/לא" ורק כשעונה לנו בסיוע – נותנים או זורקים בהתאם. בהמשך ללימוד כן-לא רצוני, מלמדים כן-לא עובדי, על פי אותם עקרונות שהוצגו קודם לכן. השאלה ההתחלתית במקרה כזה היא: "זה אוטו?" בהצגת אוטו לפני הילד, והתשובה היא כן. לאחר רכישת "כן" מציגים חפץ או תמונה שאינם אוטו ושואלים: "זה אוטו?" והתשובה כמובן היא "לא".