מעבר למספר 2 בשירותים

ילדים רבים לומדים לעשות פיפי בשירותים אך ממשיכים לפספס קקי. יש לחקור תחילה, מה הילד עושה היום: האם יש לו שעות קבועות? האם עושה במקום מסויים? האם יש התנהגויות המעידות שהוא עושה (שקט, הליכה למקום מסויים, כריעה קדימה וכדומה)? האם מבקש טיטול או דבר מה אחר לפני? האם מספר שפספס או מוריד בגדים לפני / אחרי שמפספס? וכל מידע חשוב אחר לבניית התוכנית. בגישת ניתוח התנהגות בונים תוכנית ללמידה תוך שימוש בשלושה עקרונות מרכזיים: (כמובן שהתוכנית מותאמת לילד, ולכן יתכן שעבור הילד שמעניין אתכם – יש להתאים תוכנית אחרת, המתאימה לו. 1. חלוקת המשימה לשלבים - עד הגעה ליעד הסופי, במקרה זה, ישיבה על האסלה ושחרור הקקי. לדוגמא: אם הילד עושה קקי בטיטול מחוץ לחדר השירותים, נלמד אותו לעשות בטיטול בחדר השירותים, ואז בעמידה קרוב לשירותים, ואז בישיבה על אסלה סגורה, ואז עם טיטול בישיבה על האסלה, ואז ניתן להעלים את הטיטול בהדרגה או בפעם אחת. עובדים על למידה בכל שלב בסיוע עד שהוא נרכש ויש בו הצלחה ועצמאות. 2. מתן חיזוק חיובי – נותנים 'קקי פרס' על הצלחה בכל שלב, גם הצלחה בעזרה ובסיוע. בוחרים פרס אטרקטיבי עבור הילד: ממתק, זיקוק, משחק מחשב קצר, ריקוד משותף וכדומה. משהו שלא ניתן שזמן אחר או בסמוך להתנהגות אחרת. הפרס ניתן רק לאחר הצלחה בעשיית הקקי על פי הגדרת הנדרש באותו שלב. ניתן להבטיח אותו מראש כדירבון להצלחה. 3. שמירה על עקביות – ננחה את הסביבה של הילד בכל שעות היום מהי הדרך המצופה מהילד ומה הדרכים לסייע לו להצלחה. במידת האפשר כדאי להשיג הצלחה קודם בבית אולי בחופש או בסוף השבוע, ואחר כך בגן. לבסוף ממליצים, לא להשבר! גם אם קשה בדרך – בסוף זה מצליח!