בטיפול התנהגותי ישנה חשיבות להתנהלות המטפל מול הילד וטעויות בהתנהלות זו עלולות להיות קריטיות למהלך הטיפול. מטפלים במרכז לובאס בלוס אנג’לס דירגו את ארבע הטעויות החשובות והנפוצות ביותר בקרב מטפלי ABA:
1. אי מתן חיזוק על התנהגות נאותה – חיזוק שניתן סמוך להתנהגות מגביר את תדירות הופעתה. על החיזוק הניתן להיות רצוי ע”י הילד, לא להינתן לעתים קרובות מדי או בכמויות גדולות מדי כדי לא לצור רוייה, ועליו להגביר התנהגות זו בעתיד, אחרת – אינו נחשב חיזוק. חשוב לא לקחת כמובן מאליו שום התנהגות של הילד, במיוחד לא התנהגות מאתגרת כמו שיתוף פעולה. חשוב לחזק גם כשההתנהגות מופיעה בתדירות גבוהה יחסית, קל וחומר, כשההתנהגות מופיעה בתדירות נמוכה.
2. חוסר הקפדה על היענות – חזרה על שאלה או הוראה המופנות לילד שוב ושוב מלמדת את הילד שאינו חייב להגיב בפעם הראשונה, הוא יכול לעסוק בעניין אחר או במחשבותיו, והמטפל יחזור על השאלה או ההוראה. ילדים חייבים ללמוד שעליהם לענות ולהיענות בפעם הראשונה, לפני שיוכלו ללמוד כל דבר אחר, ושהאחריות לענות ולהיענות היא שלהם ולא של המטפל.
3. מתן סיוע בתדירות נמוכה מדי – בתוכנית ההתנהגותית של מרכז לובאס, על הילד להצליח לפחות 80% מהזמן. כאשר מציגים הוראה או שאלה חשוב להיות בטוחים לפחות ב- 80% שהילד יענה כנדרש. אם לא – יש להציג את ההוראה או השאלה ומיד לאחריהן לסייע לו להגיב כנדרש.
4. מתן סיוע רב מדי – בצד החשיבות במתן סיוע, קיימת חשיבות להדהיית הסיוע ככל שהילד לומד לבצע את הנדרש ממנו עצמאית. חשוב להדגיש, כי הסיוע אינו מודהה מיידית, אלא בהדרגה, במגוון רחב של דרכים, והילד מצידו מקבל בהדרגה את האחריות לפעול עצמאית.
חשוב לזכור טעויות נפוצות אלו ולהישמר מלעשותן, כדי לתת טיפולABA נכון, איכותי, ואפקטיבי.