לימוד כללים חברתיים

ישנה שורה ארוכה של התנהגויות נורמטיביות המצופות מילדים בהתאם לגילם. ילדים עם עיכוב התפתחותי, ובמיוחד אלה עם לקות חברתית המאובחנים או שלא מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, לא תמיד נוהגים לפני המצופה מהם. דרך אחת ללמד אותם היא דרך כללים חברתיים, המנוסחים בצורה ברורה וקצרה, עדיף חיובית (מה כן, ולא - מה לא). הכללים החברתיים מסדרים עבור הילד את הנדרש ממנו לשילוב מוצלח בין בני גילו, במשפחתו ובקהילה. כמובן שהם מנוסחים עבור כל ילד בהתאם להתנהגויותיו, ומלמדים אותו כללים חברתיים רק כשרמת הבנת השפה שלו מתאימה לכך. דוגמאות לכללים חברתיים שכיחים: כשפונים – עונים, אומרים דברים פעם אחת, מדברים במילים (ולא בקולות), צריך לעשות מה שהמורה / הגננת מבקשת, בגן/בהפסקה משחקים עם ילדים. הדרכים ללימוד הכללים החברתיים משתנים עבור הילדים, ולעתים משתנים בתקופות. דרך אחת היא דרך הצגת סיטואציה רלוונטית עם דמויות קטנות, בה אחד הילדים לא התנהג על פי הנדרש, ואז הפניית שאלה לילד: מה הילד עשה לא נכון? ובהמשך: מה נגיד לו? התגובה המצופה מהילד שלנו תהיה הכלל החברתי מנוסח כפי שהסכמנו. דרך נוספת יכולה להיות דרך סיפור בע"פ על ילד שאנחנו מכירים, ובהמשך הצגת השאלות באותו אופן. דרך זו מתאימה לילדים ברה שפתית גבוהה יותר ו/או בוגרים יותר, שהדגמה עם דמויות אינה מתאימה לגילם. כמובן שדרך הלימוד הזו אינה טבעית, אלא משמשת כלימוד תאורטי, "מאחורי הקלעים". הלמידה המשמעותית יותר נערכת בסיטואציות האמיתיות, תוך כדי התרחשותן או לאחר התרחשותן. כאשר מלמדים את הכללים החברתיים מחוץ לסיטואציה, קל יותר להשתמש באמירת הכלל המתאים בתוך הסיטואציה, בה הילד התנהג בצורה נאותה או פחות מתאימה. כמובן שחשוב לזכור שכאשר מתייחסים להתנהגויות של הילד בסביבתו הטבעית, יש לשמור על פרטיותו, ובשום מקרה, לא לדבר איתו על הדברים בנוכחות אחרים.